פסק-דין בתיק ת"ק 000602/04

1.       התובע הגיש כנגד הנתבע תביעה ע"ס של 6,346.14 ש"ח.

עניינה של התביעה הינו תשלום בסך של 3,346.11 ש"ח ששילם התובע  ביום 04.09.01.

לטענת התובע, התשלום נעשה לאחר שהנתבע הונה אותו אישית.

2.       לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ועיינתי במסמכים שהוגשו לי על ידי שני הצדדים, הגעתי לעובדות ולמסקנות המפורטות להלן.

אין בכוונתי לפרט בפסה"ד את כל טענות וראיות הצדדים, אך פסה"ד ניתן לאחר שהבאתי בחשבון את כולן.

אקדים ואומר כי לאחר הדיון שהתקיים בפני ביום 14.03.04, הגישו בפני הצדדים, ובעיקר התובע, מסמכים שונים לעדות תמלילי שיחות שניהלה אמו של התובע עם הגב' מירב אלוש [להלן: " מירב"] ועם הגב' שרית נג'ר.

אומנם, עסקינן בבית משפט לתביעות קטנות, אולם משהגברות הנ"ל לא הוזמנו לדיון, לא אוכל להתייחס לשיחות שהתקיימו אם וככל שהתקיימו, וכך גם אין בכוונתי להתייחס לתצהירים שהוגשו על ידי הנתבע בתמיכה לטענותיו בתצהיר אשר מצהיריהם לא הוזמנו לדיון ולא נחקרו עליהם.  כל שאתייחס אליו הינם עדויות הצדדים בפני, כתבי הטענות ומסמכים  שלא יכולה להיות מחלוקת לגבי משקלם הראייתי.

אקדים ואומר כי דין התביעה להתקבל מהנימוקים המפורטים להלן.

3.       התובע השתחרר משירותו הצבאי בצה"ל ביום 03.07.01, על מנת לקבל את מענק השחרור, עבד התובע בעבודות מועדפות, כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי. בנוסף, בקש התובע לעבוד בעבודה נוספת.

          אקדים ואומר כי דין התביעה להתקבל מהנימוקים המפורטים להלן.

ביום  03.09.01 פורסמה  מודעה  בערוץ 2 של הטלוויזיה, ולפיה מגזין "חתן וכלה", [להלן: " המגזין"], מחפש בחורות ובחורים נאים לצילומי חתן וכלה לקטלוג השנתי שלו.

בעקבות המודעה פנה התובע ביום 4.9.01, לאחר תיאום פגישה מראש, למשרדי המגזין שברח' בן יהודה, פינת רח' גורדון , ושם פגש במירב, מזכירתו של הנתבע, שהציגה עצמה כמי שעובדת פרומו קום יזום ותקשורת [2000] בע"מ [להלן: " החברה"].

התובע המתין זמן מה בחדר הקבלה עד שהנתבע, המשמש כמנכ"ל החברה, יכול היה לפוגשו.  במהלך הפגישה נמסר לתובע על ידי מירב והנתבע, כי התובע נראה להם מתאים לצילומים שיתפרסמו במגזין, כמו גם במגזין נוסף של גוף המכונה בשם BEAUTY AND  FASHION, הקשור לחברה אחרת וכי עבור צילומים אלו יקבל התובע שכר  נאה.

התובע שוכנע על ידי מירב והנתבע בפוטנציאל הכספי הטמון  בעניין, אשר יפיק לתובע הכנסה נאה מעבר לסכום שנדרש לשלם לחברה. התובע שוכנע לפעול כמוצע בפניו, ועל כן שילם באותו מעמד סך של 5,400 ש"ח, ב - 12 תשלומים חודשים שווים ורצופים. כנגד התשלום נמסרה לתובע קבלה משוכה על ידי החברה בחתימת מירב.

למין אותו מועד ועד להגשת התביעה, לא עלה בידי התובע ליצור קשר עם החברה ולהצטלם כמובטח עבור המגזין.  לכשהבין התובע, כי לא יקבל כל תמורה לכספו, פנה לחברת כרטיס  האשראי, וזו ביטלה את יתרת התשלומים שהיה עליו לשלם. עד לאותו מועד שילם התובע סך של     3,346.14 ש"ח.

בין לבין הגיש התובע תביעה כנגד החברה להשבת הכספים ששילם וככל הנראה  ניתן פס"ד כנגד החברה.

התובע נקט כנגד החברה בהליכי הוצל"פ ובמסגרתם מסר לנתבע, במסירה אישית, את מסמכי ההוצל"פ .

טרם תחילת הדיון, טען התובע כי הוא מזהה את הנתבע כמי שנפגש עמו ביום 04.09.01, עד כאן גרסת התובע.

4.       לטענת הנתבע, הוא עבד בחברה בשיווק עמודי פרסום לבתי עסק במגזין אחר ולא במגזינים הנטענים על ידי התובע, אין לו כל קשר לעניין, מעולם לא נפגש עם התובע, לראשונה פגש בתובע לפני כשנה בעת שהשאיר התובע במשרדו את מסמכי ההוצל"פ שנקט כנגד החברה, הוא לא היה בעלי החברה ולא היה מנהל בה.